לאחר שהחלטת להקצות מיטה לשתילת תותים על חלקת הגן שלך, עליך ללמוד מספר שיטות שתילה אמינות. זה תלוי כמה טוב יהיה קציר פירות היער, ובאיזו תדירות תצטרך לנקוט באמצעים נוספים שיעזרו להגביר את פוריות השיחים.
שתילת תותים בשיחים עצמאיים
שיחי תות הגינה (השם האמיתי של תותים) ממוקמים במרחק של כ- 45-60 ס"מ. יש להסיר את השפם הגדל באופן קבוע ואין לשלב את השיחים זה בזה. עם טיפול כזה, מובטחת צמיחה אינטנסיבית של שיחים, התפתחות גרגרי יער גדולים ותפוקה גבוהה.
יתרונות: אוורור טוב של צמחים, מניעת ריקבון אפור, חיסכון בחומר שתילה.
חסרונות: צמחים דורשים עישוב תכוף, התרופפות, חיפוי וגזירת זיפים.
שתילת תותים בשורות
השורות נוצרות במרחק של 40 ס"מ כך שהגנן יכול להתקרב בנוחות מכל צד, לדאוג לשתילה ולקציר. השיחים נטועים זה מזה, נסוגים 15-20 ס"מ. הם זקוקים לעישוב, התרופפות והיפטר מהשפם.
יתרונות: תותים הנטועים בדרך זו מסוגלים להניב פירות לאורך זמן. במשך 5-6 שנים, זה ייתן יבול טוב.
חסרונות: טיפול מייגע.
שתילת תותים בקנים
השושנות מסודרות במשושה: האחת יושבת במרכז, השנייה 6 חלקים סביבו, נסוגה 5-6 ס"מ. הקנים גדלים בשורות, המרחק ביניהם הוא כ 40 ס"מ, בשורות יש צורך גם מקפידים על הסדר ומניחים משושים במרחק של 30 ס"מ זה מזה.
יתרונות: היכולת לשתול הרבה שיחים בשטח קטן ולאסוף תשואה גבוהה.
חסרונות: צריכה משמעותית של חומר שתילה.
שתילת שטיחים של תותים
שיטה זו היא מהזולות והקלות ביותר. הטיפול אינו מספק חיתוך השפם, דבר התורם לצמיחה עצמאית של הגן. בשל המיקרו אקלים המיוחד והיווצרות טבעית של מאלץ, השיחים אינם צומחים בעשבים ואינם דורשים התרופפות תכופה.
יתרונות: השיטה נבחרת על ידי תושבי קיץ שאין להם אפשרות להגיע באופן קבוע ולטפל באתר. הלחות המאוחסנת מתחת לשיחים מאפשרת לתותים לגדול ולניב פירות ללא השקיה תכופה.
חסרונות: אחרי כמה עונות, אפשר לטחון פירות יער.
בחרו בשיטת השתילה שהכי אהבתם ובתפוקה הגבוהה ביותר!
